כמה טוב באמת ילדים בישראל יודעים אנגלית? לפי מדד EF EPI לשנת 2025, ישראל מדורגת במקום ה-46 בעולם ברמת האנגלית, עם ציון 524 — מעל הממוצע העולמי (488), והגבוה ביותר במזרח התיכון. אך מאחורי הדירוג המכובד מסתתרת תמונה מורכבת בהרבה: פערים חברתיים עמוקים, פרדוקס בין כמות לאיכות, ומחסור מתמשך במורים.
ריכזנו כאן את הנתונים העדכניים על לימוד האנגלית של ילדים ובני נוער בישראל — כולם ממקורות רשמיים וברי-בדיקה: דוח מבקר המדינה (יולי 2024), הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד EF EPI ומחקרים אקדמיים בינלאומיים. כל מספר במאמר מלווה במקורו, ורשימת המקורות המלאה מופיעה בסוף.
ישראל על מפת האנגלית העולמית
מדד EF EPI (EF English Proficiency Index) הוא הדירוג הבינלאומי הגדול בעולם לרמת האנגלית בקרב מבוגרים במדינות שאינן דוברות אנגלית כשפת אם. במהדורת 2025 קיבלה ישראל ציון 524 ומקום 46 מתוך למעלה ממאה מדינות — נמדדת בקטגוריית שליטה "בינונית", מעל הממוצע העולמי (488), ובמגמת עלייה לעומת השנים הקודמות.
פירוט לפי מיומנויות מגלה נקודה מעניינת: הישראלים חזקים יותר בקריאה ובהאזנה, וחלשים יותר בכתיבה ובדיבור. זה מתיישב עם ביקורת חוזרת של מערכת החינוך — הדגש ההיסטורי היה על הבנת הנקרא לצורך בחינות, פחות על דיבור שוטף.
| מיומנות | ציון ישראל (2025) |
|---|---|
| קריאה | 533 |
| האזנה | 523 |
| דיבור | 485 |
| כתיבה | 477 |
ישראל היא המדינה המדורגת ראשונה במזרח התיכון ברמת האנגלית, עם ציון 524. אחריה במדד האזורי נמצאות איראן (492) ואיחוד האמירויות (487).
מתי מתחילים אנגלית במערכת החינוך
במערכת החינוך הישראלית, אנגלית היא מקצוע חובה מכיתה ג' ועד סוף כיתה י"ב. ההוראה מבוססת על העיקרון שכל בוגר יידע ארבע מיומנויות: האזנה, דיבור, קריאה וכתיבה. מ-2019–2020 עודכנו תוכניות הלימוד ליסודי ולחטיבה, והן מבוססות כיום על ה-CEFR — המסגרת האירופית המשותפת לרמות שפה.
בשנים האחרונות ניכרת מגמה של הקדמת גיל ההתחלה. בשנת הלימודים 2022–2023 הפעיל משרד החינוך פיילוט להוראת אנגלית כבר בגנים ובכיתות א'–ב'.
התוכנית תוכננה להתרחב ל-6,500 גנים ו-2,010 בתי ספר יסודיים, בתקציב שנתי ממוצע של כ-27.3 מיליון ₪. ואולם, מבקר המדינה מתח ביקורת על כך שההחלטה שלא להרחיב את הפיילוט התקבלה עוד לפני שהוצגו תוצאות ההערכה של ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך), שהצביעו על תוצאות חיוביות ראשוניות.
מה המשמעות
בגרות באנגלית: המספרים המלאים
בגרות באנגלית נבחנת בשלוש רמות: 3, 4 או 5 יחידות לימוד (5 היא הגבוהה ביותר). בין 2017 ל-2022, בעקבות "התוכנית הלאומית לקידום הוראת האנגלית", חלה עלייה ניכרת בשיעור הניגשים לרמות המתקדמות, לצד ירידה בשיעור הניגשים לרמות הנמוכות ובשיעור מי שלא ניגשו כלל:
| רמה | 2017 | 2022 | שינוי |
|---|---|---|---|
| 5 יחידות | 37% | 48% | ▲ 11 |
| 4 יחידות | 26% | 22% | ▼ 4 |
| 3 יחידות | 20% | 17% | ▼ 3 |
| לא ניגשו כלל | 17% | 13% | ▼ 4 |
התוצאה: בשנת 2022 70% מהתלמידים ניגשו לבגרות אנגלית ברמה מתקדמת (4–5 יחידות) — יעד שהתוכנית הלאומית הציבה לעצמה, וגם עמדה בו. במבט ראשון, זו הצלחה. אבל כאן מתחיל החלק המורכב.
הפרדוקס: 5 יחידות שלא תמיד מספיקות
העלייה במספר הניגשים ל-5 יחידות לא בהכרח מעידה על עלייה ברמת האנגלית האמיתית. מבקר המדינה בדק את ביצועי הבוגרים במבחני המיון באנגלית לאוניברסיטאות (מבחני המכון הארצי לבחינות והערכה), וגילה תופעה מטרידה: רוב בעלי 5 היחידות אינם מגיעים לרמת "פטור" מקורסי אנגלית באקדמיה.
כלומר, המצב דווקא הידרדר: אם ב-2015 שיעור בעלי 5 היחידות שלא הגיעו לרמת פטור עמד על 64%, ב-2022 הוא עלה ל-70%. רק כ-4% מבעלי 4 היחידות הגיעו לרמת פטור. המבקר הזהיר במפורש מפני "אינפלציית ציונים" — עלייה מלאכותית בציוני הבגרות שאינה משקפת שיפור אמיתי בידע.
כחמש שנים לאחר השקת התוכנית הלאומית, בשנת 2022, רמת האנגלית של בוגרים שניגשו לבחינות ב-4 ו-5 יחידות נותרה נמוכה. על פי תוצאות מבחני המיון למוסדות ההשכלה הגבוהה, הרוב המכריע לא הגיע לרמת "פטור" מקורסי אנגלית.
הלקח המרכזי
הפערים: לא כל הילדים מקבלים אותה אנגלית
אחד הממצאים הבולטים ביותר בדוח מבקר המדינה הוא הפער העצום ברמת האנגלית בין קבוצות אוכלוסייה. הפער ניכר בשלושה חתכים מרכזיים: מצב כלכלי, מגזר, ואזור גאוגרפי.
פער סוציו-אקונומי
זהו הפער החד ביותר. בין תלמידים מרשויות מבוססות (אשכול סוציו-אקונומי 7–10) לבין תלמידים מרשויות חלשות (אשכול 1–3), שיעור הניגשים ל-5 יחידות אנגלית (נתוני 2022):
פער מגזרי
לפי נתוני 2022, במגזר היהודי 54% מהתלמידים ניגשים ל-5 יחידות אנגלית, לעומת 27% במגזר הלא-יהודי. בתוך המגזרים הפערים גדולים אף יותר: בחינוך החרדי 55% מהתלמידים לא ניגשו כלל לבגרות באנגלית, ורק 11% ניגשו ל-5 יחידות. בחברה הבדואית 23% לא ניגשו כלל לבגרות באנגלית.
| קבוצה | ניגשים ל-5 יחידות אנגלית (2022) |
|---|---|
| מגזר יהודי | 54% |
| מגזר לא-יהודי | 27% |
| חינוך חרדי | 11% |
פער מרכז–פריפריה
מחקר של מרכז הידע של המכללה האקדמית תל-חי בחן את הפער בין המרכז לפריפריה הצפונית לאורך זמן. גם כאן, למרות עלייה כללית בשיעורי הניגשים ל-5 יחידות, נשמר פער עקבי של כ-5 נקודות אחוז:
| שנה | ממוצע ארצי | צפון |
|---|---|---|
| 2016 | 28% | 23% |
| 2019 | 36% | 31% |
| 2023 | 42% | 37% |
הפער נמשך גם אל בגרותם של הילדים: לפי סקר מיומנויות בוגרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 28% מדוברי הערבית מדווחים שאינם יודעים לדבר אנגלית כלל, לעומת 8% בלבד בקרב היהודים. גם ההשכלה משפיעה מאוד: בקרב בעלי השכלה נמוכה, 54% אינם יודעים לדבר אנגלית, לעומת 4% בלבד בקרב בעלי השכלה גבוהה.
מחסור המורים
מאחורי הנתונים על התלמידים עומד אתגר מבני: מחסור מתמשך במורים לאנגלית — גם כמותי (משרות לא מאוישות) וגם איכותי (מורים ללא הסמכה מתאימה). לפי מבקר המדינה, בפתיחת שנת הלימודים 2022–2023:
כמחצית מהמורים החסרים (375) נדרשו דווקא באזור תל אביב והמרכז. הפער האיכותי בולט אף הוא: כ-26% ממורי האנגלית (כ-3,300 איש) לא עמדו בדרישות ההסמכה להוראת המקצוע נכון ליוני 2023. במגזר היהודי שיעור המורים הלא-מוסמכים עמד על 31%, ובמגזר הערבי על 11%.
למה זה חשוב להורים
מה המדע אומר על גיל ההתחלה
מעבר לנתוני מערכת החינוך, שאלה שמעסיקה הורים רבים היא: מאיזה גיל הכי כדאי להתחיל? כאן נכנס לתמונה מחקר בקנה מידה חסר תקדים. בשנת 2018 פרסם צוות חוקרים מ-MIT, בראשות ד"ר ג'ושוע הארטשורן, מחקר שבחן 669,498 משתתפים — אחד המדגמים הגדולים אי פעם בחקר רכישת שפה.
יכולת רכישת שפה ברמת דובר ילידי נשמרת גבוהה עד גיל 17–18, אך כדי להגיע לרמה הזו יש להתחיל את החשיפה לשפה לפני גיל 10 בערך.
המשמעות המעשית מפתיעה: מצד אחד, ילדים שמתחילים לפני גיל 10 יכולים להגיע לשליטה בדקדוק כמעט כמו דוברי שפת אם. מצד שני — כמעט אין הבדל בין מי שהתחיל בגיל שנה לבין מי שהתחיל בגיל 5 או 6. במילים אחרות: אין סיבה ללחוץ ולהתחיל בגיל לידה, אבל גם אין סיבה לדחות. חשוב לציין שהמחקר עורר גם דיון אקדמי, ופרשנויות מאוחרות יותר הציעו שהירידה ביכולת עשויה להיות הדרגתית יותר.
רוצים להעמיק? קראו את המדריך המלא על מתי להתחיל ללמד אנגלית לילדים ואת ההסבר על למה ילדים לומדים אנגלית מהר יותר ממבוגרים.
כמה משקיעים ההורים
המודעות לחשיבות האנגלית מתורגמת להשקעה כספית של הורים רבים בשיעורים פרטיים ובחוגים. לפי סקירת שוק, טווחי המחירים הנפוצים ללימוד אנגלית לילדים בישראל:
| מסגרת | טווח מחירים לחודש |
|---|---|
| קורס קבוצתי | 350–700 ₪ |
| שיעור פרטי אונליין | 450–900 ₪ |
| מורה פרטי בבית | 600–1,500 ₪ |
לצד ההשקעה הכספית, גדל מאוד משקלה של החשיפה הדיגיטלית — יוטיוב, נטפליקס ואפליקציות לימוד. חשוב לזכור את המלצות משרד הבריאות בנוגע לזמן מסך: עד גיל שנתיים מומלץ להימנע ממסכים; בגילי 2–5 עד שעה ביום; ומגיל 5 ומעלה עד שעתיים ביום. המפתח הוא שהתוכן יהיה איכותי, מותאם גיל, ורצוי בצפייה משותפת.
נקודה מעודדת לסיום: נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים מגמת שיפור בין-דורית. בקרב צעירים (גילי 16–34) רק כ-9% מדווחים שאינם יודעים לדבר אנגלית, לעומת כ-21% בקרב בני 55–65. הדור הצעיר בישראל דובר אנגלית טוב יותר מקודמיו — וההשקעה בגיל צעיר היא חלק מהסיפור הזה.
מהמספרים למעשה
הנתונים מספרים סיפור אחד ברור: הפער בין ילד לילד נסגר בבית, לא רק בכיתה.
אפרופו אנגלית מיועדת לילדים מגיל 5, ומאפשרת תרגול יומי קצר ומהנה — בדיוק סוג החשיפה המתמשכת שהמחקר מצביע עליה. התחילו לתרגל אנגלית בחינם והפכו את 10 הדקות היומיות לכלי שסוגר פערים.
מקורות הנתונים
כל הנתונים במאמר לקוחים ממקורות רשמיים וברי-בדיקה. מומלץ לעיין במקור לפני ציטוט:
- מבקר המדינה — "לימוד אנגלית במערכת החינוך" (יולי 2024)
- מדד EF EPI 2025 — פרופיל ישראל
- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה — סקר מיומנויות בוגרים בישראל (2014–2015)
- Hartshorne, Tenenbaum & Pinker (2018), Cognition — מחקר MIT על התקופה הקריטית
- מרכז הידע של המכללה האקדמית תל-חי — פערי בגרות מרכז–פריפריה
מבט קדימה: מבחן PISA 2025 הבינלאומי יעריך לראשונה גם אנגלית כשפה זרה — כך שבשנים הקרובות צפויים להתווסף נתונים השוואתיים חדשים על מקומם של תלמידי ישראל מול העולם.
